דאשבורד הוא משטח שבו מקבלים החלטה. אם העמוד לא משנה את מה שמישהו יעשה אחר כך, העיצוב לא הלך עד הסוף.
הסיפור מתחיל בהחלטה
רוב עמודי ה-BI שיצא לי לתקן נבנו מהסוף להתחלה. קודם הגרפים, אחר כך הקהל, ואיפשהו בסוף, אם הספיק זמן, גם ההחלטה. הפתרון פשוט ולא טרנדי. שאלה אחת לפני שפותחים את ה-layout.
אם התשובה מעורפלת, הדאשבורד הופך למוזיאון של שאריות יפות. אנשים עוברים, מהנהנים, ובסוף פועלים לפי הוואטסאפ שצרח הכי חזק באותו בוקר.
עמוד BI שיודע מה הוא, יודע גם מי קורא אותו, על מה יש לקורא שליטה, איזו פעולה הגיונית אחרי הקריאה, ואיזה מדד נושא את המשקל כשהחדר משתתק.
עמוד אחד, שאלה אחת
הדאשבורדים הכי חזקים שהוצאתי החזיקו את ה-scope בגסות. האם אנחנו מאבדים מרווח דרך הנחות? איזה ערוץ באמת מביא pipeline איכותי? איפה זמן תגובה תפעולי כבר הפך לכאב לקוח?
ברגע שעמוד מנסה לענות על שלוש שאלות אסטרטגיות וארבע טקטיות, מפסיקים לקרוא אותו כסיפור. מתחילים לסרוק אותו בשביל תירוצים.
תנועה, סיבה, צעד הבא
עמודי BI חלשים נעצרים בתנועה. revenue עלה. conversion ירד. חריגות SLA שוב. זה דיווח. לסיפור חסרות שתי שכבות.